זנדברג טובלי נ' שידורי קשת בע"מ

פסק דין

1.זוהי תובענה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 200,000 ₪ בשל הפרת זכות יוצרים.

התובע הינו צלם העוסק בין השאר בצילומים למדורי הרכילות.

במסגרת עבודתו צילם התובע שתי תמונות, האחת של הזמרת נינט טייב והשנייה של הדוגמנית רותם סלע.

התמונות פורסמו באתר אינטרנט בשם "מאקו" בבעלות הנתבעת.

2.שלוש וחצי שנים לאחר הפרסום הגיש התובע את תביעתו זו.

לטענת הנתבעת, מיד לאחר שנודע לה על טענות התובע, היא הסירה את התמונות מאתר האינטרנט. לטענתה, פעלה הנתבעת בתום לב ולכן יש להפחית את סכום הפיצוי מן הסכום המקסימלי הקבוע בחוק.

3.למעשה, מבססת הנתבעת את טענותיה על סעיף 56(ב)(8) לחוק זכויות יוצרים.

הנתבעת קיבלה את התמונות ממשרד יחסי ציבור ולטענתה, לא הייתה לה סיבה לחשוב שזכויות היוצרים אינן שייכות לאותו משרד יחסי ציבור.

4.השיקולים אותם עלי לשקול בקביעת הפיצוי הם החשיבות של התמונות, התנהגות הנתבעת לאחר שנודע לה על ההפרה, השתהות התובע בהגשת תביעתו והערך הכלכלי של התמונות.

לטעמי, משנודע לנתבעת על ההפרה, היא הסירה מיד את התמונות מאתר האינטרנט ובכך גילתה רצון טוב ותום לב. הנתבעת טענה כי תמונות מסוג זה שעניינן רכילות המשוללת כל ערך היסטורי, חדשותי או אומנותי - מחירן אינו יכול לעלות על 300 ₪.

בעניין זה לא באה גרסה עובדתית סותרת של התובע.

5.שקלתי את הדברים ושמתי לנגד עיני מצד אחד, את ההרתעה שיש להרתיע מפרי זכויות בעתיד וכן את נסיבותיו הייחודיות של תיק זה: הגשת התביעה 3.5 שנים לאחר ההפרה והסרת התמונות לאלתר על ידי הנתבעת.

הסכום המקסימלי הקבוע בחוק לכל הפרה הוא 100,000 ₪. הפסיקה שהציג ב"כ התובע מלמדת על פסיקת פיצויים שאינה עולה על 35,000 ₪. אלא שהנסיבות באותם פסקי דין אינן דומות לשלנו.

הזכויות שהופרו אינן אותן זכויות והתנהגות הנתבעים שם אינה דומה להתנהגות הנתבעת כאן.

6.בשים לב לכל השיקולים האמורים לרבות השיהוי בהגשת התביעה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כפיצוי על הפרת זכויותיו את הסכום של 7,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לעניין הוצאות המשפט, שקלתי את הדברים והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחייב בהוצאות, מקום בו מוגשת תביעה בסכום הגדול פי 6 מן הסכום המקסימלי לו טוען התובע בסיכומיו על פי הפסיקה שצירף.

נראה כי התובע הפריז עד מאוד בסכום התביעה, דבר אשר חייב את הנתבעת להיערך בצורה שונה ממקרה בו סכום התביעה היה ריאלי מלכתחילה.

סיכומו של דבר שאינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.